פסנתר
אוקסנה יבלונסקיה, ילידת מוסקבה, למדה בבית הספר המרכזי במוסקבה לילדים מחוננים ולאחר מכן באקדמיה למוסיקה אצל אלכסנדר גולדנווייסר. העולם המערבי הכיר אותה כשזכתה בפרסים ראשונים בתחרות ז'אק לון טיבו בפריז (1963), תחרות ריו דה ז'נרו (1965), ותחרות בטהובן בווינה (1969). היא קיבלה מספר הזמנות להופעות חוזרות אולם לא יכלה להיענות בשל המלחמה הקרה. ביצעה את הקונצ'רטו הראשון לפסנתר מאת שוסטקוביץ' עם הפילהרמונית של מוסקבה תחת שרביטו של יורי סימונוב בחגיגות היובל למלחינים בקרמלין. היתה הראשונה שביצעה את "באסו אוסטינטו" מאת רודאון שדרין וזו היתה ליצירת הדגל שלה. מלחינים חשובים רבים, סובייטים ואחרים, הקדישו לה יצירות. על אף המוניטין אותו צברה בברה"מ, לא הורשתה לנגן מחוץ לגוש המזרחי. עם זאת, הקליטה עבור הלייבל "מלודיה" וזכתה בתואר היוקרתי "סולנית הפילהרמונית הרוסית", שניתן רק לאמני עלית. הופעות סולניות אחרות כוללות את תזמורת הבולשוי, סדרת כוכבי מוסקבה וקונצרט חגיגות יום ההולדת ה-65 של שוסטקוביץ'. יבלונסקיה הגיעה לניו יורק ב-1977 עם בנה והופיעה שם לראשונה ברסיטל באולם אליס טולי במרכז לינקולן ומיד לאחר מכן באולם קרנגי. הבכורה הלונדונית שלה היתה באולם המלכה אליזבט ב-1982. ב-1986 ניגנה עם הסימפונית הקנדית הלאומית בניצוחו של רוסטרופוביץ'. מאז, ניגנה כסולנית עם מרבית התזמורות הסימפוניות החשובות ברחבי העולם ותחת שרביטם של גדולי המנצחים. ניגנה ברסיטלים באולמות היוקרתיים ביותר. ליבלונסקיה הקלטות רבות ועל התקליטור בו יצירות מאת ליסט ושוברט, זכתה בפרס חשוב מטעם אגודת ליסט הבינלאומית בבודפשט. לימדה פסנתר בבית הספר הגבוה למוסיקה ג'וליארד בניו יורק. העבירה כיתות אמן באקדמיות ובבתי הספר הגבוהים למוסיקה ובפסטיבלים החשובים בעולם. קיבלה שלושה תארי כבוד חשובים מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנויות של האומות המאוחדות, מהאקדמיה הבינלאומית לאמנויות בסן פרנסיסקו ומהאקדמיה הבינלאומית העצמאית לאמנויות חפשיות במוסקבה. כמו כן קיבלה דיפלומות רבות ומדליית זהב על שם איינשטיין.
אוקסנה יבלונסקאיה מופיעה בקונצרט מס' 6, 12